【漢語大詞典●珠庭】
<P align=center>【漢語大詞典●珠庭】<p><br>1.飽滿的天庭,星相家以爲主貴之相。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>北周庾信『周大將軍趙公墓志銘』:“凝脂點漆,日角珠庭。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『新唐書·李玨傳』:“日角珠庭,非庸人相。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.仙人的宮院;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
仙境。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>南朝梁沈約『梁甫吟』:“奔樞豈易紐,珠庭不可臨。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>隋盧思道『升天行』:“玉山候王母,珠庭謁老君。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸潘耒『浴日亭』詩:“何必褰裳慕蓬島,當知此地即珠庭。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]