【漢語大詞典●珠串】
<P align=center>【漢語大詞典●珠串】<p><br>1.成串的珠玉。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>巴金『滅亡』第三章:“他看不淸楚……她底被花冠上垂下的珠串遮住的臉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.比喩歌聲等之連貫圓潤。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐李商隱『擬意』詩:“銀河撲醉眼,珠串咽歌喉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>元鄭元祐郯韶『學詩齋聯句』:“響當貫珠串,轍始輳車軌。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]