【衛生寶鑒 卷十二 盛則為喘治驗 加減瀉白散373】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>衛生寶鑒 卷十二 盛則為喘治驗 加減瀉白散373</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>【加減瀉白散】 知母 陳皮(去白。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>各五錢) 桑白皮(一兩) 桔梗地骨皮(各五錢) 青皮(去白)。 </STRONG>
<P> </P><STRONG> 甘草 黃芩(各三錢) 上 咀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>每服五錢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水二盞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>煎至一盞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>去渣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>溫服。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>食後。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>數服良愈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>華佗云。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>盛則為喘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>減則為枯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>活人書云。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>發喘者氣有餘也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡看文字。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>須要曉會得本意。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>且盛而為喘者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>非肺氣盛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>喘為氣有餘者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>亦非肺氣有餘也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣盛當認作氣衰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有餘當認作不足。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺氣果盛又為有餘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>當清肅下行而不喘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以火入於肺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>衰與不足而為喘焉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故言盛者非言肺氣盛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>言肺中之火盛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>言有餘者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>非言肺氣有餘也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>言肺中之火有餘也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故瀉肺用苦寒之劑者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>非瀉肺也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>瀉肺中之火。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>實補肺氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>用者不可不知。 </STRONG>
頁:
[1]